חקירה באזהרה – מה אסור לעשות ומה מותר לעשות

חקירה באזהרה היא הרגע שבו אדם הופך מחשוד פוטנציאלי לחשוד רשמי בעבירה פלילית. זהו שלב קריטי. כל מילה שנאמרת עלולה לשמש כראיה בהמשך.

טעויות בשלב הזה חוזרות שוב ושוב בתיקים פליליים. חלקן נובעות מלחץ. אחרות מחוסר ידע. במקרים רבים, טעויות כאלה עולות בהגשת כתב אישום – גם כאשר ניתן היה למנוע זאת.

המסגרת המשפטית – מהי חקירה באזהרה?

חקירה באזהרה מוסדרת בחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס״ב-2002. החוק מגדיר חקירה כתשאול או גביית הודעה בקשר לעבירה, בידי שוטר, מחשוד בביצוע עבירה.

האזהרה נגזרת מזכות השתיקה ומחזקת החפות. על החוקר להבהיר לחשוד, לפני מסירת גרסה, כי הוא אינו חייב לומר דבר וכי כל דבר שיאמר עשוי לשמש נגדו.

ע״פ 10049/08 ראתב אבו עצא נ׳ מדינת ישראל – בית המשפט הדגיש כי מטרת האזהרה היא לוודא שהחשוד מודע לזכותו לשתוק וכי כל ויתור על זכות זו נעשה מדעת ומרצון חופשי.

מה מותר לעשות בחקירה באזהרה?

1) חקירה לגיטימית לשם גילוי האמת

המשטרה רשאית לחקור לשם חשיפת האמת. היא רשאית לאסוף ראיות, לאתר עדים ולבצע פעולות חקירה חוקיות.

ע״פ 10049/08 ראתב אבו עצא נ׳ מדינת ישראל – נקבע כי חקר האמת כולל השגת ראיות אובייקטיביות, איתור עדי ראייה וביצוע בדיקות פורנזיות, כל עוד הדבר נעשה במסגרת החוק.

2) הצגת ראיות ושאלות ישירות

מותר לחוקר להציג לחשוד ראיות קיימות, מסמכים או עדויות של אחרים. מותר גם לשאול שאלות ישירות ועקיפות, לבקש הבהרות ולחזור על שאלות בניסוחים שונים.

3) עריכת עימותים

המשטרה רשאית לערוך עימותים בין חשוד לעדים או לחשודים אחרים. עליה לעשות זאת לפי הנהלים ותוך שמירה על זכויות החשוד.

מה אסור לעשות בחקירה באזהרה?

1) שימוש בתחבולות חקירה פסולות

המשטרה אינה רשאית להפעיל תחבולות שפוגעות באוטונומיית הרצון של החשוד. הפעלת לחץ פסיכולוגי שמטרתו להביא להודאה אינה חקירה לגיטימית.

ע״פ 10049/08 ראתב אבו עצא נ׳ מדינת ישראל – נקבע כי שיטת “המונולוג הסוגסטיבי” אינה חקירה אלא פגיעה בזכות השתיקה.

2) פגיעה בזכות ההיוועצות בעורך דין

לחשוד עומדת זכות להיוועץ בעורך דין. אין להסיק ויתור משתמע על הזכות. על החוקר לאפשר היוועצות ללא דיחוי.

ע״פ 2868/13 אלישע נ׳ מדינת ישראל – בית המשפט קבע כי זכות ההיוועצות היא “בריח תיכון” להליך הוגן וכי פגיעה בה עלולה לפגוע בקבילות הראיות.

3) אי מתן אזהרה כדין

חקירה ללא אזהרה תקינה אינה חקירה כדין. האזהרה היא תנאי בסיסי להוגנות ההליך.

ע״א 4244/12 – בית המשפט קבע כי חקירה שאינה כוללת אזהרה ברורה בדבר זכויות החשוד אינה עומדת בסטנדרט הנדרש מחקירת חשוד בעבירה.

4) שימוש באמצעים פיזיים או פסיכולוגיים פסולים

חקירה היא סיטואציה מלחיצה מטבעה. עם זאת, החוק אוסר שימוש באמצעים פיזיים או פסיכולוגיים שפוגעים בחירות החשוד.

ע״פ 8589/13 פאוזי רמילאת נ׳ מדינת ישראל – נקבע כי גם ללא אלימות פיזית, חקירה עלולה לפגוע בחירות הנחקר אם מופעלים לחצים פסולים.

חובת תיעוד ונהלים פורמליים

החוק מחייב תיעוד חזותי או קולי של חקירת חשוד, מראשיתה ועד סופה. התיעוד נועד לשקף באופן נאמן את המתרחש בחקירה.

החקירה חייבת להתנהל בשפה שהחשוד מבין. הפרת חובות אלה עלולה לפגוע במשקל הראיות.

השלכות של חקירה פסולה

כאשר המשטרה מפרה את הכללים, בית המשפט בוחן אם הראיה הושגה באמצעים בלתי חוקיים או בלתי הוגנים.

ע״פ 5121/98 יששכרוב נ׳ התובע הצבאי – נקבע כי ראיה שהושגה באמצעי חקירה פסולים עשויה להיפסל, בהתאם לעוצמת הפגיעה והקשר להשגת הראיה.

שאלות נפוצות בנושא חקירה באזהרה

לסיכום

חקירה באזהרה היא נקודת מפנה בהליך הפלילי. טעויות בשלב הזה עלולות ללוות את החשוד עד תום ההליך.

הכרת הזכויות והכללים, לצד ייעוץ משפטי מוקדם, עשויים למנוע נזק משמעותי.

אם זומנת לחקירה, נעצרת או הוגש נגדך כתב אישום – פנה מוקדם לעורך דין פלילי בבאר שבע. שמואל צרפתי, עורך דין פלילי, מעניק ליווי משפטי מקצועי ובלתי מתפשר.

לתיאום ייעוץ משפטי: 050-838-8833 | tsarfati-law.co.il