אכיפה בררנית במשפט הפלילי – מתי אפשר לבטל כתב אישום?

אכיפה בררנית מתרחשת כאשר המדינה אוכפת את הדין כלפי אדם אחד, אך נמנעת מאכיפה דומה כלפי אחרים שנמצאים במצב דומה. במצב כזה נפגע עקרון השוויון, ולעיתים גם עצם ההליך הפלילי.

במקרים חריגים, אכיפה בררנית עשויה להצדיק ביטול כתב אישום. עם זאת, מדובר בטענה מורכבת עם רף הוכחה גבוה. בתי המשפט בוחנים אותה בזהירות רבה.

המסגרת המשפטית – הגנה מן הצדק

הבסיס החוקי לטענת אכיפה בררנית מצוי בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי. הסעיף מאפשר לנאשם לטעון כי הגשת כתב האישום או ניהול ההליך עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות.

ע״פ 4855/02 בורוביץ נ׳ מדינת ישראל – בית המשפט העליון קבע את המבחן התלת־שלבי לבחינת טענת הגנה מן הצדק, ובכלל זה טענות לאכיפה בררנית.

מהי אכיפה בררנית?

אכיפה בררנית היא אכיפה שפוגעת בשוויון. היא מתקיימת כאשר הרשות מבחינה בין שווים או בין מקרים דומים, משיקול זר, ממטרה פסולה או מתוך שרירות.

בג״ץ 6396/96 זקין נ׳ ראש עיריית באר שבע – השופט זמיר הגדיר אכיפה בררנית כהבחנה בין שווים לצורך השגת מטרה פסולה או על בסיס שיקול זר.

ע״פ 6328/12 מדינת ישראל נ׳ פולדי פרץ – בית המשפט קבע כי אכיפה בררנית יכולה לבוא לידי ביטוי בהעמדה לדין של חלק מהמעורבים בלבד, או בהעמדה לדין כאשר בפרשות דומות אחרות לא הוגשו כתבי אישום.

המבחן לביטול כתב אישום בשל אכיפה בררנית

בית המשפט בוחן טענת אכיפה בררנית בשלושה שלבים מצטברים: זיהוי הפגם, בחינת הפגיעה בתחושת הצדק וההגינות, ובדיקה האם ניתן לרפא את הפגם באמצעים מתונים יותר.

תוב (חדרה) 19800-03-17 ועדה מקומית לתכנון ובניה חדרה נ׳ יפרח – הודגש כי ביטול כתב אישום הוא סעד קיצוני, השמור למקרים חריגים בלבד.

קבוצת השוויון – הבסיס לטענה

כדי להצליח בטענה, על הנאשם להגדיר תחילה את קבוצת השוויון. החובה לשוויון חלה בתוך אותה קבוצה בלבד, ולא ביחס לכלל הציבור.

ע״פ 8551/11 יצחק כהן סלכגי נ׳ מדינת ישראל – בית המשפט קבע כי ללא זיהוי קבוצת שוויון ברורה, אין בסיס לטענת אכיפה בררנית.

נטל ההוכחה – רף גבוה

הנטל להוכחת אכיפה בררנית מוטל על הנאשם. לרשויות האכיפה עומדת חזקת התקינות המנהלית, והטענה דורשת תשתית עובדתית מבוססת.

ע״פ 3507/19 עבד אלסמד בורקאן נ׳ מדינת ישראל – נקבע כי אין די בתחושת אי־צדק. יש להציג נתונים והשוואות קונקרטיות.

אכיפה חלקית לגיטימית – לא כל פער הוא פסול

רשויות האכיפה רשאיות לקבוע סדרי עדיפויות. אכיפה חלקית אינה פסולה כשלעצמה, כל עוד היא מבוססת על שיקולים ענייניים ותום לב.

בעח (י-ם) 2130-08-17 עפגין נ׳ מדינת ישראל – הבעיה אינה בעצם הפער, אלא בפגם בשיקול הדעת.

תפקידו של עורך דין פלילי בטענת אכיפה בררנית

ניהול טענה של אכיפה בררנית מחייב ניתוח עמוק של חומר החקירה, השוואה למקרים אחרים והצגת תשתית ראייתית מסודרת. זהו חלק מרכזי בתפקידו של עורך דין פלילי.

במקרים רבים, הטענה נשזרת יחד עם כשלים נוספים, כגון מחדלים בחקירה או היעדר בדיקה של טענות ההגנה כבר בשלב של ייעוץ לפני חקירה.

לסיכום

אכיפה בררנית פוגעת בעקרון השוויון ועלולה להצדיק התערבות שיפוטית, אך מדובר בטענה חריגה עם רף הוכחה גבוה.

ניהול נכון של הטענה דורש ניתוח משפטי מדויק והצגת תשתית ראייתית מבוססת.

אם הוגש נגדך כתב אישום ואתה סבור כי הופעל כלפיך דין שונה – פנה מוקדם לעורך דין פלילי בבאר שבע. שמואל צרפתי, עורך דין פלילי, מעניק ליווי משפטי מקצועי ובלתי מתפשר.

לתיאום ייעוץ משפטי: 050-838-8833 | tsarfati-law.co.il

שאלות נפוצות בנושא אכיפה בררנית

האם אכיפה בררנית תמיד מובילה לביטול כתב אישום?
לא. ביטול כתב אישום הוא סעד חריג. ברוב המקרים בית המשפט יבחן תחילה אם ניתן לרפא את הפגם באמצעים מתונים יותר.

מה צריך להוכיח כדי להצליח בטענת אכיפה בררנית?
יש להראות קבוצת שוויון ברורה, פער ממשי באכיפה והיעדר הצדקה עניינית לפער. תחושת אי־צדק לבדה אינה מספיקה.

האם די בכך שאחרים לא הועמדו לדין?
לא. יש להוכיח שמדובר במקרים דומים מהותית, וכי הרשות בחרה להעמיד לדין באופן סלקטיבי.

מתי נכון להעלות טענה של אכיפה בררנית?
בדרך כלל כטענה מקדמית, לאחר עיון בחומר החקירה ובטרם שמיעת הראיות.

האם ניתן לקבל סעד גם בלי ביטול כתב אישום?
כן. בית המשפט רשאי להורות על תיקון כתב האישום, ביטול אישומים ספציפיים או מתן משקל לפגם בשלב גזירת העונש.