מחדלי חקירה – מתי המשטרה פוגעת בתיק שלה עצמה?

מחדלי חקירה הם כשלים מהותיים בחקירה המשטרתית. כשלים כאלה יכולים לפגוע בזכויות החשוד. הם גם עלולים להחליש ראיות בתיק. במקרים מתאימים, הם יוצרים ספק סביר ומשנים את התוצאה.

עם זאת, לא כל טענה למחדל חקירה “מפילה” תיק. בית המשפט בוחן כל מקרה לפי נסיבותיו. הוא בודק את חומרת הכשל ואת ההשפעה שלו על מכלול הראיות.

המסגרת המשפטית – חובת חקירה הוגנת

ע״פ 8421/12 ינון בן-חיים נ׳ מדינת ישראל – בית המשפט העליון קבע שמחדל חקירה לא פועל “אוטומטית”. הוא בוחן את התיק לפי התשתית הראייתית שהציגה התביעה. הוא גם בודק איזה ספק ההגנה מצליחה לעורר.

מתי מחדלי חקירה פוגעים בתיק המשטרה?

1) פסילת ראיות עקב פגיעה בזכויות החשוד

המשטרה צריכה לחפש את האמת. היא לא אמורה להוציא הודאה “בכל מחיר”. לכן, לזכות ההיוועצות בעורך דין יש משקל גדול. ברגע שהמשטרה פוגעת בזכות הזו, היא מסכנת את קבילות הראיות.

ת״פ (נצרת) 15584-09-14 מדינת ישראל נ׳ אדגרדו לאונל הולץ – בית המשפט הדגיש את חשיבות זכות ההיוועצות בעורך דין. הוא הסביר שללא ידיעה על הזכות, הנחקר לא יכול לממש אותה.

ת״פ (ת״א) 664-06-17 מדינת ישראל נ׳ חיים מור – בית המשפט בחן התנהלות חקירתית פסולה. הוא נתן משקל גם לפגיעה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק, ולא רק לנזק לנאשם.

2) הגנה מן הצדק – כשההליך עצמו נפגע

לפעמים הכשל לא יושב על ראיה אחת. הוא יושב על ההוגנות של ההליך כולו. במקרים כאלה, ההגנה יכולה לטעון “הגנה מן הצדק”.

ע״פ 4855/02 בורוביץ נ׳ מדינת ישראל – בית המשפט העליון קבע מבחן תלת-שלבי. קודם מזהים את הפגם. אחר כך בודקים אם ההליך יפגע קשות בתחושת הצדק וההגינות. לבסוף בוחנים אם אפשר לתקן בלי לבטל אישום.

ת״פ (ת״א) 13936-01-17 מדינת ישראל נ׳ שלמה ציוני – בית המשפט ביטל את האישום השני. הוא קבע שהרשויות לא חקרו את הנאשם על החשדות שהובילו לאישום הזה. הוא ראה בכך פגם חמור שפוגע בהגינות ההליך.

3) מחדלי חקירה שיוצרים ספק סביר

מחדל חקירה יכול ליצור ספק סביר גם בלי פסילת ראיות ובלי ביטול אישום. זה קורה כשכשל חקירתי מקשה על הנאשם להציג גרסה, או כשכשל כזה משאיר חורים בתמונה.

רע״פ 9731/17 פלוני נ׳ מדינת ישראל – בית המשפט הדגיש מבחן פשוט: האם הכשלים קיפחו את הגנת הנאשם. הוא בודק את הכשלים בתוך מכלול הראיות. הוא לא בוחן אותם “בוואקום”.

מתי מחדלי חקירה אינם פוגעים בתיק?

לא בכל תיק המשטרה צריכה לבצע כל פעולה אפשרית. לפעמים היא מחליטה לא לבדוק כיוון מסוים. אם היא מציגה ראיות חזקות, בית המשפט לא תמיד יראה בכך פגם.

ע״פ 8199/20 עאוני זיאדאת נ׳ מדינת ישראל – בית המשפט הסביר שכאשר התשתית הראייתית חזקה, היעדר פעולות חקירה נוספות לא בהכרח פוגע בתיק.

ע״פ 9306/20 ברגות נ׳ מדינת ישראל (צוטט במסגרת ע״פ 8199/20) – בית המשפט הדגיש שחקירה פלילית אינה “תכנית כבקשתך”. לנאשם אין זכות לקבוע כיצד המשטרה תנהל כל צעד.

ע״פ 2127/17 עלוש נ׳ מדינת ישראל (צוטט במסגרת ע״פ 8199/20) – בית המשפט הבהיר שהמשטרה לא חייבת להביא “ראיה מקסימלית”. די לה בראיות מספקות להוכחת אשמה מעבר לספק סביר.

דנ״פ 1062/21 יונתן אוריך נ׳ מדינת ישראל – בית המשפט חזר והדגיש את עקרון ההליך ההוגן. הוא גם הסביר שחקירה איכותית, סדורה ומכבדת זכויות משרתת את הצדק ואת יעילות ההליך.

שאלות נפוצות בנושא מחדלי חקירה

לסיכום