זכות השתיקה – מתי היא מגינה ומתי פוגעת בחשוד

זכות השתיקה היא אחת הזכויות החשובות ביותר במשפט הפלילי. היא מאפשרת לחשוד לבחור שלא להשיב לשאלות החוקרים. לעיתים היא מגינה עליו. במקרים אחרים, היא עלולה לפגוע בו.

לכן, ההחלטה אם לשתוק או לדבר אינה טכנית. זו החלטה אסטרטגית. בחירה לא נכונה עלולה ללוות את החשוד לכל אורך ההליך הפלילי.

המסגרת המשפטית – מהי זכות השתיקה?

החוק מכיר בזכותו של נאשם לשתוק. סעיף 162(א) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי שתיקת נאשם עשויה לשמש חיזוק לראיות התביעה. עם זאת, הזכות עצמה נועדה להגן על החשוד מפני הפללה עצמית.

ע״פ 3237/15 און יהודה נ׳ מדינת ישראל – בית המשפט הבהיר כי זכות השתיקה מוענקת לנאשם, בעוד שלחשוד עומד חיסיון מפני הפללה עצמית. בפועל, הפסיקה הרחיבה את ההגנה גם לחשוד בחקירה.

רע״פ 4142/04 מילשטיין נ׳ התובע הצבאי הראשי – בית המשפט קבע כי זכות השתיקה וחזקת החפות הן מאבני היסוד של ההליך הפלילי והזכות להליך הוגן.

מתי זכות השתיקה מגינה על החשוד?

1) הגנה מפני הפללה עצמית

זכות השתיקה מגינה על חשוד כאשר כל תשובה עלולה להפליל אותו. במצב כזה, שתיקה מונעת ממנו “לבנות” ראיות נגד עצמו.

ת״פ (ירושלים) 34366-06-18 מדינת ישראל נ׳ יפעת דורון – בית המשפט קבע כי זכות השתיקה רחבה מזכות החיסיון. היא מאפשרת לחשוד לא להשיב גם לשאלות שאינן מפלילות לכאורה.

2) הגנה מפני לחץ וחקירה לא הוגנת

חקירה יוצרת לחץ. לעיתים החוקרים מפעילים מניפולציות. זכות השתיקה נועדה למנוע מצב שבו אדם נאלץ לבחור בין אמירת אמת, שקר או הפללה עצמית.

בג״ץ 6319/95 חכמי נ׳ לוי – בית המשפט הסביר כי זכות השתיקה מגינה על אדם מפני “טרילמה” אנושית ומוסרית בחקירה.

3) הגנה כאשר נפלו פגמים בחקירה

כאשר המשטרה פוגעת בזכויות החשוד, זכות השתיקה מגינה עליו. כך קורה כאשר החוקרים לא מזהירים כדין, מונעים היוועצות בעורך דין או מפעילים לחץ פסול.

ע״פ 3237/15 און יהודה נ׳ מדינת ישראל – בית המשפט מצא פגמים חמורים בחקירה, כולל מניעת פגישה עם עורך דין והטעיה. בנסיבות כאלה, שתיקה מגינה על החשוד.

מתי זכות השתיקה פוגעת בחשוד?

1) חיזוק ראיות התביעה

שתיקה אינה ראיה לאשמה. עם זאת, היא עשויה לחזק ראיות קיימות. כאשר התביעה מציגה תשתית ראייתית, שתיקה משאירה אותה ללא מענה.

ת״פ (ת״א) 5966/08 מדינת ישראל נ׳ רועי מאיר – בית המשפט קבע כי שתיקה בחקירה עשויה לחזק את ראיות התביעה, במיוחד כאשר החשוד נמנע מלהסביר סימני שאלה.

2) פגיעה במהימנות גרסה מאוחרת

כאשר נאשם שותק בחקירה ומוסר גרסה רק בבית המשפט, בית המשפט עשוי לראות בכך “גרסה כבושה”. גרסה כזו נחשבת חלשה יותר.

ת״פ (ת״א) 5966/08 מדינת ישראל נ׳ רועי מאיר – בית המשפט קבע כי גרסה מאוחרת תפגע במשקל העדות, אלא אם ניתן הסבר סביר לשתיקה.

3) מניעת בדיקת טענות ההגנה

שתיקה מוחלטת מונעת מהמשטרה לבדוק טענות הגנה. בהמשך, הנאשם מתקשה לטעון שהמדינה לא בדקה את גרסתו.

ת״פ (פ״ת) 5750-02-16 מדינת ישראל נ׳ שלום דהן – בית המשפט קבע כי שתיקת נאשם הכשילה את בדיקת טענות ההגנה ופעלה לחובתו.

מתי שתיקה נחשבת מוצדקת?

בית המשפט בוחן את ההסבר לשתיקה. הסבר ענייני יכול להפחית את המשקל הראייתי של השתיקה. הסבר סתמי לא יספיק.

תפ״ח (ב״ש) 33007-03-20 מדינת ישראל נ׳ ת.א – בית המשפט קבע כי שתיקה עשויה לפגוע, אך הסבר מניח את הדעת יכול לצמצם את הנזק.

ע״פ 2132/04 סלים קייס נ׳ מדינת ישראל – בית המשפט קבע כי עצת עורך דין לשתוק אינה מהווה הסבר סביר בפני עצמה.

שאלות נפוצות בנושא זכות השתיקה

לסיכום

זכות השתיקה יכולה להגן על חשוד, אך בנסיבות מסוימות היא עלולה לחזק את ראיות התביעה ולפגוע בהגנה.

לכן, כל החלטה לשתוק חייבת להתקבל בזהירות ובהכוונה משפטית מקצועית.

אם זומנת לחקירה, נעצרת או הוגש נגדך כתב אישום – פנה מוקדם לעורך דין פלילי בבאר שבע. שמואל צרפתי, עורך דין פלילי, מעניק ליווי משפטי מקצועי ובלתי מתפשר.

לתיאום ייעוץ משפטי: 050-838-8833 | tsarfati-law.co.il