עבירת איומים – מה נחשב איום פלילי ומה העונש הקבוע בחוק?

עבירת איומים

מה נחשב איום פלילי ומה העונש הקבוע בחוק?
עבירת האיומים היא אחת העבירות השכיחות בדין הפלילי, ולעיתים מוגש כתב אישום גם במקרים בהם אדם לא התכוון כלל “לעבור עבירה”, אלא אמר דברים מתוך כעס, לחץ או סכסוך רגעי. למרות זאת, החוק מתייחס לאיומים ברצינות רבה, במיוחד כאשר הם גורמים לפחד ממשי או פוגעים בתחושת הביטחון של הזולת. במאמר זה נסביר מהי עבירת איומים לפי החוק, מתי דברים שנאמרים הופכים לעבירה פלילית, מה ההבדל בין איומים לסחיטה באיומים, ומהם מתחמי הענישה הנהוגים בפסיקה.
מהי עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין?
עבירת האיומים מעוגנת בסעיף 192 לחוק העונשין, הקובע: “המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו – דינו מאסר שלוש שנים.” החוק מבהיר כי איום אינו חייב להיות פיזי בלבד. די באיום בפגיעה בשם הטוב, בפרנסה או ברכוש, כדי להיכנס לגדר העבירה.
מתי איום הופך לעבירה פלילית?
כדי להרשיע בעבירת איומים, על התביעה להוכיח שני יסודות מרכזיים: היסוד העובדתי – תוכן האיום בית המשפט בוחן האם הדברים שנאמרו או נכתבו עלולים להטיל אימה בליבו של אדם סביר, בנסיבות של האדם כלפיו הופנה האיום. אין צורך להוכיח שהמאוים פחד בפועל – המבחן הוא אובייקטיבי. היסוד הנפשי – כוונה להפחיד או להקניט די בכך שהמאיים היה מודע ברמת הסתברות גבוהה לכך שדבריו עלולים להפחיד או להקניט. אין צורך להוכיח כוונה ממשית לממש את האיום.
“שלא כדין” – ההבדל בין איום פלילי לאזהרה מותרת
לא כל אמירה קשה או תקיפה מהווה עבירת איומים. הפסיקה מדגישה את חשיבות הרכיב “שלא כדין”. כך למשל: איום בהגשת תביעה משפטית – אינו עבירה איום בדיווח למשטרה – אינו עבירה איום בפגיעה פיזית, בפרסום מביך או בגרימת נזק – עלול להוות עבירה פלילית בית המשפט מבצע הבחנה בין התנהגות לגיטימית לבין הפעלת פחד אסורה.
ההבדל בין עבירת איומים לבין סחיטה באיומים
מדובר בהבחנה קריטית בעלת משמעות דרמטית לענישה: עבירת איומים (סעיף 192) – המטרה היא להפחיד או להקניט בלבד. העונש המרבי: עד 3 שנות מאסר. סחיטה באיומים (סעיף 428) – האיום נועד להניע את המאוים לעשות מעשה או להימנע ממעשה (למשל: תשלום כסף, ויתור על זכות). העונש המרבי: עד 7 ואף 9 שנות מאסר. במקרים גבוליים, סיווג נכון של העבירה יכול להיות ההבדל בין מאסר מותנה לבין מאסר ממושך בפועל.
מתחמי הענישה בעבירת איומים
הפסיקה קבעה מדרג ענישה בהתאם לחומרת המקרה: איומים בודדים, ללא אלימות נלווית → מאסר על תנאי, קנס או שירות לתועלת הציבור. איומים חוזרים או חמורים → מספר חודשי מאסר, לעיתים בעבודות שירות. איומים המלווים באלימות, שימוש בחפץ מסוכן או מסגרת משפחתית → 6–12 חודשי מאסר בפועל ולעיתים יותר. בעת קביעת העונש נבחנים בין היתר: הקשר בין המאיים למאוים תדירות האיומים אמצעים מדגימים (סכין, הודעות חוזרות, פרסומים) עבר פלילי פגיעה בתחושת הביטחון של הקורבן איומים בעידן הדיגיטלי – הודעות, וואטסאפ ורשתות חברתיות איומים הנשלחים בהודעות טקסט, וואטסאפ או רשתות חברתיות נחשבים לאיומים לכל דבר. לעיתים הם אף מחמירים את מצבו של החשוד, שכן מדובר בראיות מתועדות שקל להציג בבית המשפט. גם איום מרומז, עקיף או “מתוחכם” עלול להיחשב איום פלילי, אם הוא יוצר פחד ממשי בנסיבות העניין. מה עושים אם הוגשה נגדך תלונה או כתב אישום בגין איומים? עבירת איומים היא עבירה שניתן להתמודד איתה משפטית, ולעיתים אף להביא לסגירת תיק, שינוי סעיף אישום או זיכוי – במיוחד כאשר קיימות סתירות, הקלטות חלקיות או פרשנות מרחיבה של הדברים שנאמרו. ייצוג על ידי עו״ד פלילי מנוסה מאפשר: בחינה מדויקת של יסודות העבירה טענות הגנה בדבר חופש ביטוי או היעדר כוונה מאבק בסיווג מחמיר (סחיטה באיומים) צמצום משמעותי של העונש או ביטול ההליך עו״ד שמואל צרפתי – ייצוג בעבירות איומים עו״ד שמואל צרפתי, עורך דין פלילי בבאר שבע והדרום, מייצג חשודים ונאשמים בעבירות איומים, אלימות וסחיטה – משלב החקירה ועד סיום ההליך. המשרד פועל בנחישות, בדיסקרטיות ובאסטרטגיה משפטית מותאמת אישית לכל תיק. נחקרת או הוגש נגדך כתב אישום בגין איומים? אל תישאר לבד מול המערכת. 📞 050-8388833 🌐 t

יצירת קשר

מילה אחת שמסכמת אותנו אמון. נשמח לשוחח ולהתחיל ייעוץ ראשוני דיסקרטי כבר עכשיו.

תפריט נגישות